בקצרה
קרן השתלמות היא חיסכון לטווח בינוני שבו שכיר מפקיד בדרך כלל 2.5% מהשכר והמעסיק מוסיף עד 7.5%, ועצמאי יכול להפקיד עד 7% מההכנסה עד תקרה שנתית. הכסף נזיל לרוב לאחר שש שנים מההפקדה הראשונה, או לאחר שלוש שנים למטרת השתלמות או בגיל פרישה. כל עוד ההפקדות נמצאות בתוך התקרה והמשיכה נעשית במועד, הרווחים פטורים לגמרי ממס רווחי הון.
מבין כל מוצרי החיסכון שעומדים לרשות הישראלי הממוצע, קרן השתלמות היא כנראה היחידה שמשלבת שלושה יתרונות בבת אחת: הפקדה של המעסיק, נזילות יחסית מהירה ופטור ממס על הרווחים. ובכל זאת, בשיחות עם קוראים אני פוגש שוב ושוב את אותן שאלות: כמה בדיוק נכנס לקרן, מתי מותר לגעת בכסף, ומה קורה אם מושכים מוקדם. במדריך הזה ריכזתי את התשובות, בשפה פשוטה ובלי להיכנס לסעיפי חוק שלא משנים את ההחלטה שלכם.
הערה חשובה לפני שמתחילים: תקרות ההפקדה והסכומים הפטורים נקבעים בחקיקה ומתעדכנים מעת לעת. המספרים שמופיעים כאן משקפים את המצב בשנים האחרונות ונועדו לתת סדר גודל. לפני החלטה גדולה כדאי לאמת את הנתונים העדכניים מול הקרן, מול רואה החשבון או מול יועץ פנסיוני.
מה זו קרן השתלמות ובמה היא שונה מקרן פנסיה
קרן השתלמות היא קופת חיסכון שנועדה במקור לממן לימודים והשתלמות מקצועית, ומכאן שמה. בפועל, רוב החוסכים משתמשים בה כחיסכון כללי לטווח בינוני: מקדמה לדירה, החלפת רכב, שנת שבתון או כרית ביטחון למקרה של אובדן הכנסה.
ההבדל המרכזי מול קרן פנסיה הוא הנזילות. כסף בפנסיה נעול עד גיל הפרישה ומשולם כקצבה חודשית, ואילו הכסף בקרן השתלמות זמין כסכום חד פעמי כבר אחרי שש שנים. בנוסף, קרן השתלמות אינה כוללת כיסויים ביטוחיים כמו ביטוח נכות או שארים, כך שהיא אינה תחליף לחיסכון הפנסיוני אלא תוספת לו.
מונחים שכדאי להכיר
- ותק: מספר השנים שעברו מההפקדה הראשונה בקרן. הוא קובע מתי הכסף נזיל.
- נזילות: המועד שבו מותר למשוך את הכסף בלי לשלם מס או קנסות.
- תקרת הפקדה: הסכום המרבי שההפקדה עליו מקנה הטבות מס.
- דמי ניהול: העמלה השנתית שהקרן גובה מהצבירה. החוק מגביל אותה ל2% לכל היותר, אבל אפשר ומקובל להתמקח עליה.
- מסלול השקעה: האופן שבו הכסף מושקע, למשל מסלול כללי, מסלול מנייתי או מסלול שעוקב אחר מדד.
כמה מפקידים לקרן השתלמות
שיעורי ההפקדה שונים בין שכירים לעצמאים, וגם בין מעסיקים שונים. אין חובה בחוק לפתוח קרן השתלמות לשכיר, וההטבה נקבעת בהסכם העבודה, בהסכם קיבוצי או בצו הרחבה בענפים מסוימים.
שכירים
המבנה הנפוץ ביותר הוא 2.5% מהשכר על חשבון העובד ו7.5% על חשבון המעסיק, כלומר 10% מהשכר נכנסים לחיסכון בכל חודש. ההפקדה של המעסיק פטורה ממס הכנסה עד תקרת שכר של 15,712 שקלים בחודש, תקרה שנותרה קבועה כבר שנים רבות. מעל התקרה, החלק של המעסיק נחשב הכנסה חייבת במס בתלוש, אבל מעסיקים רבים מסכימים להפקיד גם על השכר המלא.
דוגמה להמחשה: עובד שמרוויח 15,000 שקלים ברוטו בחודש, עם הסדר של 2.5% ו7.5%, חוסך כ1,500 שקלים בחודש, מתוכם 1,125 שקלים מכספי המעסיק. בשש שנים זה סכום הפקדות של כ108,000 שקלים, עוד לפני תשואה.
עצמאים
עצמאי מפקיד בעצמו ונהנה משתי הטבות נפרדות. הראשונה היא ניכוי מההכנסה החייבת בגובה 4.5% מההכנסה עד תקרה שנתית. השנייה היא פטור ממס רווחי הון על הפקדה של עד 7% מההכנסה, שבשנים האחרונות מסתכמת בסביבות 20,500 שקלים בשנה. בפועל, עצמאים רבים מפקידים בדיוק את הסכום המרבי שמקנה פטור, לעתים קרוב לסוף שנת המס.
| נושא | שכיר | עצמאי |
|---|---|---|
| מי מפקיד | העובד והמעסיק | העצמאי בלבד |
| שיעור הפקדה מקובל | 2.5% עובד, 7.5% מעסיק | עד 7% מההכנסה המזכה |
| הטבת מס בהפקדה | הפקדת המעסיק אינה נחשבת הכנסה עד תקרת השכר | ניכוי של 4.5% מההכנסה עד התקרה |
| פטור על הרווחים | על הפקדות עד התקרה | על הפקדות עד הסכום השנתי הפטור |
| תדירות הפקדה | חודשית, דרך התלוש | גמישה, חודשית או חד פעמית |
מתי מותר למשוך את הכסף
כאן נמצא היתרון הגדול של הקרן. ככלל, הכסף הופך נזיל במצבים הבאים:
- אחרי שש שנים מיום ההפקדה הראשונה. זה המסלול הנפוץ, ואין צורך להציג סיבה למשיכה.
- אחרי שלוש שנים למטרת השתלמות, למשל לימודים או חופשה ללימודים, בכפוף לתנאים ולאישור שנקבעו בתקנון הקרן ובהסכם.
- אחרי שלוש שנים למי שהגיע לגיל פרישה או פרש לגמלאות.
- במקרים מיוחדים כמו פטירה או נכות, לפי הכללים הקבועים.
שימו לב שהוותק נספר מההפקדה הראשונה ולא מכל הפקדה בנפרד. לכן גם כסף שהופקד לפני חודש יכול להיות נזיל, אם הקרן עצמה כבר בת שש שנים. זה אחד הדברים שמבלבלים חוסכים רבים, ולטובתם.
מה קורה במשיכה מוקדמת
משיכה לפני מועד הנזילות אפשרית, אבל יקרה. הכספים שהפקיד המעסיק ייחשבו הכנסה חייבת לפי שיעור המס השולי שלכם, והרווחים עלולים לחייב במס רווחי הון. לשכיר במדרגת מס בינונית, ההפסד יכול להגיע בקלות לשליש מהסכום שנמשך. כמעט תמיד עדיף לבדוק חלופה כמו הלוואה כנגד הקרן, שעליה נרחיב בהמשך.
עזיבת עבודה
עזיבה או פיטורים אינם הופכים את הכסף לנזיל. הקרן נשארת שלכם, הוותק נשמר, ואפשר להמשיך להפקיד אליה אצל המעסיק הבא או כעצמאים.
איך עובד הפטור ממס ומה מאבדים כשחורגים מהתקרה
הפטור בקרן השתלמות מתייחס בעיקר למס רווחי הון, שבמסלול השקעה רגיל עומד על 25% מהרווח הריאלי. בקרן השתלמות, רווחים שנצברו על הפקדות שבתוך התקרה פטורים לגמרי, בתנאי שהמשיכה נעשית במועד הנזילות.
מה קורה עם הפקדות שמעל התקרה? הן לא נעלמות ולא נקנסות, אבל הרווחים עליהן חייבים במס רווחי הון בעת המשיכה. הקרן אמורה להפריד בין החלק הפטור לחלק החייב, ובדיווח השנתי שלה אפשר לראות את הפילוח. כדאי לעבור על הדוח הזה פעם בשנה ולוודא שהכל מסווג נכון.
כדי להבין את סדר הגודל: על רווח של 50,000 שקלים, הפטור ממס רווחי הון שווה כ12,500 שקלים בכיס שלכם, לפי שיעור של 25%. זו הערכה פשוטה שאינה מתחשבת באינפלציה, אבל היא ממחישה למה הפטור הזה שווה התייחסות רצינית.
מה כדאי לעשות עם הקרן אחרי שש שנים
זו אולי ההחלטה החשובה ביותר שתקבלו לגבי הקרן, ורבים מקבלים אותה באופן אוטומטי ומושכים את הכסף ברגע שהוא נזיל. אלא שאין חובה למשוך. כספים נזילים שנשארים בקרן ממשיכים לצבור תשואה, והרווחים העתידיים עליהם נשארים פטורים ממס. למעשה, אין כמעט מוצר אחר שמאפשר לחסוך לאורך עשרות שנים בפטור מלא כזה.
לכן, אם אין לכם צורך מיידי בכסף, כדאי לשקול את הגישה הבאה:
- להשאיר את הקרן פעילה כחיסכון נזיל שאפשר למשוך ממנו בכל עת.
- להמשיך להפקיד, כי הוותק כבר קיים וכל הפקדה חדשה נזילה מיידית.
- למשוך רק את הסכום שבאמת נחוץ, ולא את כל הצבירה. משיכה חלקית אפשרית ברוב הקרנות.
- להעדיף משיכה מהקרן על פני מוצרי חיסכון שבהם תשלמו מס על הרווח, כשאתם צריכים כסף.
הלוואה כנגד קרן השתלמות
רוב הקרנות מציעות הלוואה שהביטחון לה הוא הצבירה עצמה. ההלוואה מאפשרת לקבל כסף בלי לשבור את החיסכון ובלי לפגוע בפטור, ולעתים בריבית נוחה יחסית להלוואה בנקאית רגילה. היא שימושית במיוחד כשהקרן עדיין לא נזילה. עם זאת, כדאי להשוות את הריבית המוצעת לתשואה הצפויה בקרן ולחלופות בשוק.
איך בוחרים קרן ומסלול השקעה
שלושה פרמטרים קובעים את רוב התוצאה לאורך זמן: דמי ניהול, מסלול ההשקעה וחברת הניהול.
דמי ניהול
ההבדל בין 0.5% ל1.5% בשנה נשמע קטן, אבל על צבירה של 200,000 שקלים מדובר באלפיים שקלים בשנה, כל שנה. לפי הערכה גסה, לאורך 15 שנה הפער יכול להצטבר לעשרות אלפי שקלים. מעסיקים גדולים ועובדים בהסדרים קבוצתיים מקבלים לרוב דמי ניהול נמוכים, ומי שחוסך באופן עצמאי יכול ורצוי שינהל משא ומתן.
מסלול השקעה
המסלולים הנפוצים כוללים מסלול כללי שמשלב מניות ואגרות חוב, מסלול מנייתי, מסלול שעוקב אחר מדד S&P 500, מסלול אגרות חוב ומסלול הלכתי. הבחירה תלויה בטווח הזמן ובסבילות שלכם לתנודות:
- טווח ארוך ונכונות לתנודות: מסלולים עם רכיב מנייתי גבוה, שהיסטורית הניבו תשואה גבוהה יותר אך עם ירידות חדות בדרך.
- צורך בכסף בעוד שנה או שנתיים: מסלול סולידי יותר, כדי שירידה בשוק לא תפגע בתוכנית.
- חוסר ודאות: מסלול כללי הוא נקודת פתיחה סבירה, ואפשר לשנות מסלול בכל עת בלי אירוע מס.
ניוד ואיחוד קרנות
מותר להעביר כסף מקרן לקרן בלי לאבד ותק ובלי לשלם מס. אם צברתם כמה קרנות ממקומות עבודה שונים, איחוד שלהן יכול לחסוך דמי ניהול ולהקל על המעקב. כדי לאתר קרנות ישנות שנשכחו, אפשר להשתמש במערכות האיתור הממשלתיות של משרד האוצר.
טעויות נפוצות שכדאי להימנע מהן
- משיכה אוטומטית אחרי שש שנים בלי צורך אמיתי, ואובדן של שנים רבות של צמיחה פטורה ממס.
- הסכמה להסדר בלי קרן השתלמות בעת קבלה לעבודה, בלי לבדוק אם אפשר לנהל עליו משא ומתן. מדובר בתוספת של עד 7.5% לשכר.
- עצמאים שלא מפקידים כלל ומפספסים גם ניכוי מס וגם פטור על הרווחים.
- התעלמות מדמי הניהול ומהמסלול לאורך שנים.
- משיכה מוקדמת במקום הלוואה כנגד הקרן.
בשורה התחתונה, קרן השתלמות היא כלי שכדאי לנצל עד התקרה, לנהל באופן פעיל ולא למהר לפרק. מי שמתייחס אליה כחיסכון ארוך טווח ולא כבונוס שמושכים ברגע שמותר, נהנה מאחד המקלטים המיסויים הטובים שקיימים היום בישראל.
שאלות נפוצות
נכתב על ידי
גיל הרשקוביץכתב כלכלה ועורך תוכן עסקי, 14 שנות ניסיון
גיל עובד 14 שנה בעיתונות הכלכלית בישראל, ובהן שש שנים ככתב בשוק ההון ושנתיים בסקירת תחום הצרכנות. הוא מחזיק בתואר שני במנהל עסקים מהאוניברסיטה העברית ובתעודת רואה חשבון, וכתב מאות כתבות על עסקים קטנים, מחירי מזון וריבית המשכנתאות. בשלוש השנים האחרונות הוא עוקב אחר השפעת כלים של בינה מלאכותית על חברות ישראליות ומראיין מייסדים ומנהלי כספים.
