השקעה בבורסה למתחילים: מדדים, קרנות סל ועמלות שכדאי להכיר לפני הקנייה הראשונה

בכל שנה אני מקבל עשרות שאלות מקוראים שפתחו חשבון מסחר, הפקידו סכום ראשון ונתקעו מול המסך. יש אלפי ניירות ערך, עשרות מדדים ושמות של קרנות שנשמעים כמעט זהים. רוב הבלבול נובע מכך שאף אחד לא הסביר להם את שלוש שכבות ההחלטה: מה לקנות, דרך מה לקנות, וכמה זה עולה. המדריך הזה עוסק בשלושתן, בסדר הזה.

חשוב לומר מראש: זה לא ייעוץ השקעות. המטרה היא לתת לכם שפה משותפת ורשימת בדיקה, כדי שתוכלו לקבל החלטה מושכלת בעצמכם או לשאול את השאלות הנכונות את יועץ ההשקעות שלכם.

מה זה מדד ולמה מתחילים דווקא ממנו?

מדד מניות הוא רשימה מוגדרת של מניות, עם כללים ברורים לגבי מי נכנס, מי יוצא ובאיזה משקל כל מניה נספרת. המדד עצמו הוא לא מוצר שאפשר לקנות. הוא סרגל מדידה שמראה איך התנהגה קבוצת חברות מסוימת לאורך זמן.

מתחילים בדרך כלל ממדדים רחבים מסיבה פשוטה: פיזור. מי שקונה מניה אחת חשוף לגורלה של חברה אחת. מי שקונה מוצר שעוקב אחרי מדד של 500 חברות חשוף לכלכלה שלמה. ההחלטה הקשה, איזו חברה תצליח, מוחלפת בהחלטה פשוטה יותר: לאיזה שוק אני רוצה להיות חשוף.

המדדים שכדאי להכיר בשם

• S&P 500: כ 500 חברות גדולות בארה״ב, משוקללות לפי שווי שוק. זה המדד הנפוץ ביותר בתיקים של משקיעים פרטיים בישראל.
• נאסד״ק 100: כ 100 החברות הגדולות שאינן פיננסיות בבורסת נאסד״ק. ריכוז גבוה של חברות טכנולוגיה, ולכן תנודתי יותר.
• מדד מניות עולמי (למשל MSCI World או MSCI ACWI): אלפי חברות מעשרות מדינות. ארה״ב מהווה בו נתח גדול, אבל לא את כולו.
• ת״א 35 ות״א 125: המדדים המרכזיים של הבורסה בתל אביב, עם 35 ו 125 החברות הגדולות בה בהתאמה. בנקים, ביטוח ונדל״ן תופסים בהם משקל משמעותי.

אין מדד נכון אחד. השאלה היא כמה פיזור גאוגרפי אתם רוצים, כמה תנודתיות אתם מסוגלים לסבול, והאם חשוב לכם שחלק מהכסף יהיה צמוד לשקל.

מה ההבדל בין קרן סל לקרן נאמנות מחקה?

כאן נכנסת השכבה השנייה: המוצר שדרכו קונים את המדד. בישראל יש שתי אפשרויות עיקריות למשקיע פרטי.

קרן סל (ETF בשמה הבינלאומי) היא קרן שנסחרת בבורסה כמו מניה. המחיר שלה משתנה לאורך יום המסחר, ואתם קונים ומוכרים אותה בכל רגע שהבורסה פתוחה. קרן נאמנות מחקה היא קרן שעוקבת גם היא אחרי מדד, אבל היא לא נסחרת ברציפות. הקנייה והמכירה מתבצעות פעם ביום, לפי המחיר שנקבע בסוף היום.

למשקיע שמפקיד סכום קבוע מדי חודש, קרן נאמנות מחקה עשויה לחסוך את עמלת הקנייה. למי שמשקיע סכום גדול בפעם אחת ורוצה לדעת בדיוק באיזה מחיר קנה, קרן סל נוחה יותר. בשני המקרים כדאי לבדוק את העלות הכוללת ולא רק את הכותרת.

קרן סל ישראלית או אמריקאית?

על אותו מדד, למשל S&P 500, אפשר לקנות קרן סל שנסחרת בתל אביב בשקלים או קרן סל שנסחרת בניו יורק בדולרים. הקרנות האמריקאיות הגדולות גובות לרוב דמי ניהול נמוכים מאוד. מנגד, קנייה שם מחייבת המרת מטבע, וחשוב לדעת שמשקיע שאינו אזרח אמריקאי עלול להיות חשוף למס עיזבון אמריקאי על אחזקות בארה״ב מעל סף מסוים. בנוסף, יש למלא טופס W8BEN כדי שהמס על דיבידנדים ינוכה לפי אמנת המס בין ישראל לארה״ב. אלה שיקולים שכדאי לבדוק עם יועץ מס לפני שמתחילים, בעיקר בסכומים גדולים.

אילו עמלות משלמים בפועל כשמשקיעים בבורסה?

השכבה השלישית היא העלות, וכאן רוב המתחילים מפספסים. יש שלושה סוגי עלויות עיקריים, ושני הראשונים הם של הגוף שמחזיק את החשבון.

1. עמלת קנייה ומכירה: אחוז מסכום הפעולה או סכום קבוע לכל פעולה. לרוב יש גם עמלת מינימום, כלומר סכום שתשלמו גם אם הפעולה קטנה.
2. דמי משמרת: עמלה תקופתית על עצם החזקת ניירות הערך בחשבון. חלק מהבתים והברוקרים גובים אותה כאחוז מהתיק, חלק כסכום קבוע, וחלק כלל לא גובים.
3. דמי ניהול של הקרן: נגבים בתוך הקרן עצמה ומתבטאים בתשואה. לא תראו אותם כשורה בדף החשבון, ולכן קל לשכוח מהם.

לצד אלה יש עלויות שקטות יותר: עמלת המרת מט״ח כשקונים נייר ערך בדולרים, מרווח בין מחיר הקנייה למחיר המכירה בקרנות שנסחרות בהיקפים קטנים, ופער מעקב, כלומר ההפרש בין תשואת הקרן לתשואת המדד שהיא אמורה לחקות.

למה עמלת המינימום חשובה דווקא למתחילים

נניח, כהמחשה בלבד, שעמלת המינימום בחשבון שלכם היא 15 שקלים לפעולה ואתם קונים קרן סל ב 1,000 שקלים בחודש. שילמתם 1.5% מהסכום רק בכניסה. אם תקנו פעם ברבעון ב 3,000 שקלים, העלות תרד ל 0.5%. לכן בחשבון עם עמלת מינימום, תדירות הקנייה היא החלטה כלכלית ולא רק עניין של הרגל.

כמה באמת שוחקים דמי ניהול לאורך שנים?

ההבדל בין 0.1% ל 0.6% בשנה נראה זניח. החישוב הבא הוא המחשה מעוגלת ולא תחזית: משקיעים 100,000 שקלים פעם אחת לתקופה של 20 שנה, בהנחה של תשואה שנתית ממוצעת של 6% לפני עלויות.

• בעלות שנתית כוללת של 0.1%, התיק יגיע בקירוב ל 315 אלף שקלים.
• בעלות שנתית כוללת של 0.6%, התיק יגיע בקירוב ל 292 אלף שקלים.

הפער הוא כ 23 אלף שקלים, על אותו מדד ואותה התנהגות שוק, רק בגלל חצי אחוז בשנה. ככל שהסכום גדל וההפקדות נמשכות לאורך זמן, הפער גדל גם הוא. לכן כשאני משווה בין שתי קרנות שעוקבות אחרי אותו מדד, העלות הכוללת היא בדרך כלל הקריטריון הראשון שאני בודק.

איפה פותחים חשבון מסחר: בנק או בית השקעות?

בישראל אפשר להחזיק ניירות ערך בחשבון בבנק, אצל חברת ברוקר ישראלית שמחוברת לבורסה בתל אביב, או אצל ברוקר בינלאומי. כל אפשרות מגיעה עם מבנה עמלות שונה.

• בנק: נוח למי שכבר מנהל בו את החשבון השוטף. מחירון העמלות פתוח למשא ומתן, ובהרבה מקרים אפשר להוריד עמלות משמעותית רק בשיחה אחת.
• ברוקר ישראלי: לרוב עמלות נמוכות יותר ולעיתים ללא דמי משמרת. כדאי לוודא שהגוף מפוקח על ידי רשות ניירות ערך.
• ברוקר בינלאומי: גישה ישירה לבורסות בחו״ל ועמלות נמוכות, אבל הדיווח למס הכנסה עובר אליכם. הברוקר לא מנכה מס במקור בישראל, ותצטרכו להגיש דוח שנתי.

לפני שבוחרים, בקשו את מחירון העמלות המלא בכתב. ודאו שאתם יודעים מה עמלת הקנייה, מה עמלת המינימום, האם יש דמי משמרת ומה עמלת ההמרה לדולר.

מה לבדוק רגע לפני הקנייה הראשונה?

זו רשימת הבדיקה שאני ממליץ לעבור עליה, לפי הסדר:

1. כרית ביטחון: האם יש לכם כסף נזיל להוצאות בלתי צפויות, כדי שלא תיאלצו למכור בירידה?
2. אופק השקעה: כסף שתצטרכו בשנתיים הקרובות לא מתאים בדרך כלל להשקעה במניות.
3. המדד: איזה שוק אתם רוצים להחזיק, ולמה.
4. המוצר: קרן סל או קרן מחקה, ישראלית או זרה.
5. העלות הכוללת: דמי ניהול, עמלות פעולה, דמי משמרת והמרת מט״ח.
6. מס: על רווח ממכירת ניירות ערך משלמים בישראל מס רווחי הון, בדרך כלל בשיעור של 25% על הרווח הריאלי.
7. תוכנית: כמה תפקידו, באיזו תדירות, ומה תעשו כשהשוק ירד ב 20%.

הסעיף האחרון הוא החשוב מכולם. בירידות חדות, המשקיעים שמצליחים להישאר בתוכנית הם לרוב אלה שהחליטו מראש מה יעשו, ולא אלה שבחרו את הקרן הזולה ביותר.

השקעה בבורסה למתחילים לא דורשת לנחש איזו מניה תזנק. היא דורשת להבין שלוש שכבות: מדד, מוצר ועלות. מי שמסדר את שלושתן מראש מתחיל עם יתרון שקשה להשיג בדיעבד.